הכרה במקצוע

על מנת להגיע להכרה במקצוע טיפולי בישראל יש צורך בחקיקה או בתיקון תקנות.

חקיקה: בסופו של יום אנו מעוניינים כי הסדרת מקצוע ניתוח התנהגות בישראל תהיה בחוק והשאיפה הנה שניתוח התנהגות יהיה אחד ממקצועות הבריאות, כך שיחולו עליו כל התנאים והכללים הרלוונטיים לכל מקצוע בריאות אחר. לצורך כך נדרש לבצע תיקון חקיקה. חוק הנו, כידוע, הנורמה המשפטית המחייבת ביותר. הפרה של חוק מקימה לכל אזרח זכות לתבוע את זכויותיו בבית המשפט. בנוסף, הסדרת מקצוע בחוק מעגנת את מעמדו של בעל המקצוע כמומחה לתחום הרלוונטי, ומרחיבה את אפשרות המדינה להיעזר בשירותיו. לכן, ישנה חשיבות שהסדרת המקצוע תבוצע בסופו של יום בחוק..

תקנות: תקנות נועדו לקבוע את הדרך בה מוציאים משרדי הממשלה מהכוח אל הפועל את ההוראות הכלליות אשר קבועות בחוק. התקנות הנן מפורטות יותר, וברזולוציה גבוהה יותר בכל הנוגע לאופן בו מיושמות הוראות החוק. התקנות אינן יכולות לחרוג מההוראות הקבועות בחוק ואינן יכולות לסטות מלשונו. עם זאת, מובן כי הדרך בה מפורש החוק באמצעות התקנות משליכה על אופן יישום החוק.

ניתן לבחון לדוגמא את תהליך ההכרה במקצועות פרא רפואיים נוספים בישראל:  

בתחילת שנת 2004 הוגשה עתירה משותפת של מקצועות הפיזיותרפיה, קלינאי תקשורת ומרפאות בעיסוק כנגד משרד הבריאות, על כך שאינו מקדם חקיקת חוק למקצועות הבריאות. בג"ץ דחה את העתירה בטענה כי  משרד הבריאות זכאי להחליט תחת איזה חוק להכניס את מקצועות הבריאות, אך הבהיר כי עליו לקדם חקיקה בנושא. במרץ 2005 החלו להתקיים דיונים משותפים של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הסדרת חוק מקצועות הבריאות.

בדצמבר 2005 משרד הבריאות הוציא הוראת מנכ"ל בנושא מקצועות הבריאות והנחה את המוסדות הנמצאים תחת פיקוחו לעשות שימוש בקריטריונים המוכרים למורשים לעסוק במקצועות הטיפול השונים.  

ביולי 2008 עברה הצעת החוק המסדירה את המקצועות הפרא רפואיים (הוגשה ע"י חברי הכנסת אריה אלדד, אחמד טיבי וחיים אמסלם).

יחד עם זאת, מקצועות טיפוליים נוספים מעבר לקלינאי תקשורת, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק ניסו לאורך השנים להגיע למעמד של מקצוע מוכר ולהיכלל בחוק מקצועות הבריאות אולם ללא הצלחה. כך לדוגמא במקרה של המגשרים ויועצות הנקה.

להבהיר נקודה חשובה: בישראל כיום, רישוי לעיסוק במקצוע פרא-רפואי במסגרת חוק הבריאות ניתן רק למקצועות הנלמדים לתואר ראשון או שני במוסדות להשכלה גבוהה. היכולת של משרד הבריאות לחרוג ולאפשר הסדרה של מקצוע ניתוח התנהגות (שאינו נלמד עדיין לתואר ראשון או שני בישראל) מתאפשרת אך ורק על ידי שני תנאים בסיסיים:  

1. העובדה שתכניות ההכשרה למנתחי התנהגות בארץ פועלות במסגרת המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה.
2. העובדה שתכניות ההכשרה למנתחי התנהגות בישראל פועלות בהתאמה לדרישות BACB – Behavior Analyst Certification Board, הגוף המאשר ומפקח על תכניות הכשרה למנתחי התנהגות ברחבי העולם.  , הוקם בשנת 2000 והסדיר את המקצוע בארה"ב על ידי קביעת סטנדרטים, קוד אתי, ומבחני הסמכה בנושא.

החל מ-1/2/18 הארגון העולמי ABAI – Association for Behavior Analysis International ממשיך במתן הכרה (אקרדיטציה) לתכניות לימוד בתחום ניתוח התנהגות.